מִיטַּ׳

מִטַּרְפְּסָא, מִיטַּ׳m. (טרפס, Pales of טְרַף) debt matured for collection by seizure; שקל למ׳ to get ones due, to be punished. Pes.57b בריך רחמנא דאשקליה ליששכר … למִיטַּרְפְּסֵיה מיניהוכ׳. blessed be the Lord who caused Issachar … to receive his due at his (the kings) hand in this world; (Ms. M. דשַׁקְּלֵיה ליש׳ … למטרופסא; Yalk. Lev. 469 דשקליה יששכר למיטרפסיה, read: ליששכר); Ker.28b דשקליה ליש׳ למטרפסיה. Yeb.105b שָׁקְלֵיה רבי למטרפסיה Rabbi received his due (it served him right). Snh.21a שְׁקלְתֵּה מיכל למִיטַּרְפְּסָהּ Michal received her due.